מגילת תעניתMegillat Ta'anit
"מגילת תענית" הינה כרוניקה המונה 35 ימים בהם היהודים ביצעו מעשים מופלאים או חוו אירועים משמחים. ימים אלו נחגגו כימי משתה ושמחה. קיום צום פרטי נאסר ב-14 מהימים הללו, וצום ציבורי נאסר בכולם. התאריכים אינם נמנים לפי הסדר הכרונולוגי בו אירעו המאורעות בגינם הפכו הימים לימי שמחה, אלא לפי סדר לוח השנה. במרבית המהדורות ישנם שני חלקים למגילה, המובחנים האחד מן השני בלשונם ובצורתם: הטקסט הבסיסי של מגילת תענית, הכתוב בארמית וכולל תיאורים קצרים ותמציתיים של הימים המנויים, וה"סכוליון" – פירושים על הטקסט, הכתובים בעברית ואינם קדומים מהמאה השביעית. מגילת תענית נשתמרה במהדורות רבות, ויש עליה פירושים רבים. המהדורה הטובה ביותר, הן של הטקסט הארמי והן של הטקסט העברי, הינה מהדורתה של ד"ר ורד נעם.Megillat Ta'anit (“The Scroll of Fasting”) is a chronicle listing 35 days on which public fasting was prohibited in recognition of joyful events. The original Aramaic, from the first century CE, contains brief outlines and appears here in boldface. Hebrew explanatory comments, dated to the seventh century or later, are interspersed throughout in plain text. The work is discussed several times throughout the Talmud, which records that observance of the scroll’s holidays began to fade after the destruction of the Second Temple. Purim and Chanukkah are the only two holidays recorded in the work that are still observed today.