איסור והיתר הארוךIssur VeHeter HaArokh
"איסור והיתר הארוך", הידוע גם בראשי התבות או"ה, הוא ספר הלכה שנכתב בגרמניה במאה ה־15. זהות מחבר הספר אינה ידועה. כינויו – ”הארוך” – בא להבחין בינו ובין ספרו של רבי יצחק מדורא, ”שערי דורא”, הנקרא גם ”איסור והיתר הקצר”. הספר עוסק בהלכות איסור והיתר, כלומר בהלכות הדברים המותרים והאסורים באכילה, ובנוסף בדיני טבילת כלים ופיקוח נפש. זהות מחבר הספר אמנם שנויה במחלוקת, אך ידוע כי היה מחכמי חבל הריין שבגרמניה ושהיה בן זמנו של רבי ישראל איסרלין, המכונה ”תרומת הדשן”. הספר הוא אחד המקורות המרכזיים ביותר עליהם הסתמך הרמ"א בפסיקותיו בחלק יורה דעה. חשיבותן של פסיקות הספר, שאינן מופיעות בשולחן ערוך, היו אחד ממניעיו לחיבור ”דרכי משה” - פירושו של הרמ"א על הטור.Issur VeHeter HaArokh is a 15th-century composition on dietary laws (referred to as “issur v’heter,” which translates as “forbidden and permitted”). The author was an Ashkenazi legal authority and a contemporary of the Trumat HaDeshen, but his exact identity is a matter of debate. Issur VeHeter HaArokh was a central source upon which Rav Moshe Isserles (the Rema) relied in his legal rulings.